Pub0028.htm

חגיגת הבריתה של בתי השנייה, נועה מאיה וינברגר, בצל אזעקות אמת בתל-אביב

Paz Itzhaki-Weinberger, 17-Nov-2012

 

paz

 

כהרגלי בקודש, בחרתי להתחיל את הכתיבה בדיווח על אירוע משמח ביותר: הולדת הבת השנייה שלי ושל מור, נועה מאיה וינברגר, והחגיגה שערכנו לכבודה.

 

למי ששם לב, את תמונתה של נועה המתוקה כבר העליתי כמעט בזמן אמת עוד הרבה קודם לכן לאתר.

 

ביום ראשון 11 לנובמבר 2012 חגגנו את הולדתה ב-"חמאם" ביפו העתיקה, ולעניות דעתי היה אירוע מוצלח במיוחד, ואני אנצל את ההזדמנות והבמה הזו להודות בשמי, בשם אשתי, בשם אביגיל וכמובן גם בשם נועה לכל המשתתפים הרבים שהגיעו לכבד אותנו בנוכחותם.

 

אני מקווה שכולם נהנו מהאווירה הקסומה במקום, מהתפריט העשיר ומההפתעות הקטנות והמיוחדות שהשתדלנו לארגן בשביל אורחינו כולל השדרוגים והחידושים מהפעם הקודמת שכללו אף מזרקות שוקולד לבן וכהה, הכנת ופלים בלגיים במקום לעיני האורחים וכו'.

 

גם כעת, בדומה לאירוע של אביגיל מהשנה שעברה, אתם מוזמנים לראות את הדיווח הרשמי על האירוע (שיצא במסגרת הודעה לעיתונות).

 

וכעת לנושא קצת אחר...

 

קודם כל, אני מפנה אתכם לפרסום שלי מיום 20.9.2011 שכותרתו "מלחמה או מבצע צבאי במזרח התיכון בראי מודל בינה מלאכותית מבוסס מקורות Open Source" – שימו לב שבאופן מדהים, הרי שהמודל שלי חזה במדויק את מבצע "עמוד ענן" !!!

הוכחתי שוב שבאמצעות ניטור קפדני ואיכותי של מקורות מהימנים בלבד, יחד עם אלגוריתם משובח אפשר לחזות את העתיד ואפילו לתת התרעה למלחמה רק באמצעות מקורות מידע גלוי ולא מסווג – Open Source, וכמובן שהדבר נכון ביתר שאת בחיזוי התנהגות של מניות וניירות ערך בעתיד, לשם בחינת השקעה בהם וביצוע עסקאות באופן אוטומטי.

 

מעבר לכך, אם נחזור עוד אחורנית בזמן, הרי שגם הביקורת הנוקבת שמתחתי (ויודגש – הכול בזמן אמת, בראיית פני עתיד!) הן על תוכנית "ההתנתקות" מרצועת עזה, הן על הנסיגה של צה"ל מדרום-לבנון והפקרת צד"ל, והן על הסכמי אוסלו מבית מדרשו של יצחק רבין לצערי הוכיחה את עצמה באופן מלא.

 

מסתבר שאדם אחד מפוכח, ריאלי ואנליטי הוא אינטליגנטי הרבה יותר מסך כל האינטליגנציה המצרפית של מנהיגינו יחדיו, מכל הקשת הפוליטית, אנשים אשר אוחזים בהגה של המדינה והחלטותיהם משפיעות על כולנו – משך למעלה מ-20 שנה....

 

בקיצור – צדקתי. I told you so.  אבל די עם הטפיחה העצמית על השכם – אולי הגיע הזמן לשקול ברצינות לרוץ לפוליטיקה...

 

למען האמת, המזל הגדול שלנו הוא שלמרות שב-20 השנים האחרונות  ברצף יש לנו הנהגה רופסת, חסרת ראייה לעתיד או תכנון מינימאלי מעבר לקדנציה הנוכחית, נעדרת חזון, ולעתים סתם מושחתת – הערבים מוכיחים שוב ושוב טיפשות וחוסר מעוף יוצא דופן.

 

זה התחיל בסירוב הערבי לקבלת את תוכנית החלוקה (מה שעלה להם ביותר ממחצית שטח ישראל המודרנית ובכך שאין מדינה ערבית נוספת כאן... ותבוסה מוחצת ומשפילה של מדינות ערב במלחמת השחרור), המשיך באיוולת שלהם של חרחור מלחמת ששת הימים (מה שהוביל לאובדן חצי האי סיני, השטחים ורמת הגולן... ועוד תבוסה מוחצת ומשפילה עוד יותר של מדינות ערב במלחמה זו), וממשיך גם היום – למעשה לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל ההישגים היחידים אליהם הגיעו מדינות ערב נבעו מחולשה או איוולת ישראלית ומפנטזיית ה-"שלום" בה לוקה חלק נרחב מהאוכלוסייה כאן... ההישגים נבעו מהסכמי אוסלו, מהנסיגה הפחדנית מלבנון ומהנסיגה העלובה עוד יותר מרצועת עזה – את התוצאות אנו רואים היום, חזרנו לימים של לפני 20 שנה, לאזעקות אמת בגוש דן ובתל-אביב בפרט, כמו במלחמת המפרץ (שהיא, אגב, שגיאה המעידה על טמטום ערבי נוסף – שהוביל בסופו של דבר ל-"אביב הערבי" וקריסת משטרו של צדאם חסין ואף בסופו של דבר למותו המביש של זה האחרון...)

 

ולמה אני אומר שגם היום הם עושים טמטום נוסף מבית מדרשם?

זה פשוט מאד – אני מתייחס לשיגור הטילים הנוכחי על תל-אביב וירושלים שמשום מה נחשב ל-"הישג" אצל החמאס והפלסטינים. הרי את שדרות אף אחד לא מכיר או סופר בעולם, ויש גם מי שיגיד שגם בארץ לא....

אבל את תל-אביב וירושלים כולם מכירים. אז מעבר לכך שדעת הקהל בעולם גויסה מייד לטובתנו במעשה הזה, הרי שגם ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שיתוק של גוש-דן, ולו מהבחינה הכלכלית והמשקית – ורק נושא זה לבדו מצדיק התייחסות לכל תושבי רצועת עזה כאל כלבים שוטים, מצדיק פלישה קרקעית לרצועה, מצדיק ביצוע מאמץ עליון להכחדת החמאס וכמובן לשליטה מלאה ומחודשת ברצועת עזה, שתוביל לניטרול וחינוך מחדש של אוכלוסיית הקופים הארורים שמאכלסים את הרצועה הקטנה הזו – אפילו אם הדבר יעלה באבידות ניכרות אין לנו למעשה ברירה אם מנסים לשתק את המרכזים הכלכליים והשלטוניים של המדינה – ישראל יכולה להרשות לעצמה אולי שבועיים של שיתוק תל-אביבי, אין מצב שתל-אביב תהיה משותקת משך שנים כמו שדרות למשל. למעשה מכריחים אותנו בכוח לפעול כדי לחסל את הטרור, דבר שהיינו צריכים לעשות ממילא על דעת עצמנו אבל לא היה להנהגה שלנו אומץ או חזון לעשותו – בעצם גורמי הטרור גורמים להנהגה רופסת שלא הייתה עושה כלום ביוזמת עצמה ופשוט משאירה את הדברים (החמורים) כמו שהם להתנהג באופן ראוי ולבחור לצאת למלחמה מוצדקת, זה פשוט מדהים עד כמה טיפשים יכולים להיות הערבים...

 

יתרה מזאת, התזמון שוב מעיד על טמטום תהומי - בדיוק לפני תקופת בחירות אצלנו הערבים שוב מחזקים את הגורמים בימין הישראלי – הגורמים שבדיוק יובילו לכך שהערבים לא יקבלו את מה שהם רוצים... בקיצור – החמאס ירה לעצמו הפעם ברגל, ובגדול...

 

שתי הערות אחרונות שלי לסיום: הראשונה - אני בטוח שאם מיט רומני היה נבחר לנשיא ארה"ב החמאס לא היה מעיז להרים את ראשו כעת והיה ממתין לראות להיכן נושבת הרוח, הם חשבו שתהיה להם רוח גבית בשל בחירת אובמה בארה"ב...

 

השנייה – בשנים האחרונות כולם דיברו על "האדישות התל-אביבית" ועל כך שאנשים ממשיכים לשבת בבתי הקפה בשינקין ובמסעדות בתל-אביב כאשר יורים טילים על שדרות וכי הדבר מביש, לא סולידארי ומעיד על האנשים במרכז – בימים האחרונים ראינו שגם כאשר יורים טילים על תל-אביב עצמה התל-אביבים ממשיכים לשבת בבתי הקפה בשינקין ובמסעדות כאילו כלום לא קרה.... בקיצור – הוכח סופית, באופן מעשי ומוחלט, שזו בכלל לא הייתה מעולם אדישות לגורל חברינו בדרום או חוסר אכפתיות לזולת, זו סתם אדישות כללית – ואולי יהיה מי שיגיד שאפילו מדובר דווקא בסממן לחוסן לאומי של העורף.

 

גם אני כאן כרגע עם אשתי, יחד עם 2 תינוקות תחת אזעקת אמת של התקפת טילים, לא נעים – אך באופן מפתיע אנחנו רגועים למדי.

 

הדבר היחידי שהחמאס הצליח ליצור הוא זעם, ואני בטוח שהרבה שמאלנים קיצוניים היום הפכו לימניים, ואפילו יהיו אדישים מאד אם מרבית אוכלוסיית רצועת עזה תושמד באופן פתאומי, או שיהיה "אסון הומניטארי" ברצועה ובגדה...

 

אגב, אני הצעתי מזמן תוכנית שחבל שהנהגתנו לא מממשת, שהייתה מובילה להפסקה מוחלטת של כל ההתקפות מעזה – שכל פעם שיוצא מטח טילים מרצועת עזה אנחנו נערוך סדרת פיצוצים יזומה ברצועה – שקודם כל תנתק אותם מהחשמל והמים, תוך טענה שהטילים שלהם עצמם גרמו לניתוק שלהם מהחשמל והמים, ולאחר מכן גם תהרוג כמה מאות או אלפי אזרחים שוב תוך טענה שהטילים שלהם עצמם החטיאו ופגעו באוכלוסייה שלהם עצמם.

אפשר אפילו להקצין זאת ולהדליף לכלי התקשורת שהחמאס משקיע משאבים אדירים בפיתוח נשק כימי, ואז לתקוף (מהקרקע, באופן שלא ינוטר על ידי לוויינים זרים) את הרצועה בנשק כימי ולטעון כי עשרות אלפים מתושבי הרצועה נהרגו בגלל "תאונת עבודה" של מפעל הנשק הכימי של החמאס עצמו. אין פשוט מכך.

התוצאה – כל עזתי יידע שאם הוא משגר טיל התוצאה המיידית היא שלרצועה אין חשמל ומים לכמה שבועות, ושלפחות כמה מאות עזתים נהרגו מיידית בפיצוצים, אם לא נחנקו למוות ברעל כימי – אני בטוח שמדיניות כזו תוביל מייד להפסקת כל ירי טילים על ישראל, בתוך שבועות ספורים, תוצאה מיידית ומובטחת, והאשם ירבוץ לפתח החמאס תוך שישראל מכחישה כל מעורבות בדבר.

 

כל מה שאנחנו צריכים הוא להקים צוות חשאי מיוחד, קטן וקרבי, מסונף לחיל המודיעין, שיבצע פעולות כאלו בעומק שטח האויב – במקביל להתרעות על שיגור טילים מהרצועה. זה מה שכלבים שוטים מבינים – אין כאן "מקל וגזר", צריך להשתמש רק במקל ולחבוט בהם בראש שוב ושוב (ושוב) עד שגולגולותיהם ירוצצו לחלוטין. אם אין מוח (ו-"בני דודינו" מוכיחים פעם אחר פעם שאין להם הרבה מזה...) אז זו התוצאה המתחייבת היחידה והדרך היחידה בה יש לנקוט, עם כל הצער שבדבר.