Pub0047.htm

פרידה מחבר – אורון בירה

Farewell to a friend - Oron Bira

 

Paz Itzhaki-Weinberger, 1-November-2023

 

paz

 

עבר זמן רב מאד מאז העליתי לאתר שלי פוסט חדש אבל הרגשתי שאני חייב להעלות את הפוסט הזה כעת וגם בשפה האנגלית על מנת שיגיע לאנשים ברחבי העולם, זה המינימום שאני חייב לאורון ומשפחתו ז"ל.

 

ביום 7.10.2023 מחבלי חמאס רצחו את אורון, את יסמין רעייתו, ואת בנותיו הקטנות תאיר ותהל. רק בנו יהב שרד, כעת ממשיך את דרכו לבד בעולם ללא הורים וללא אחיות.

יום שבת מקסים של חופש,של חגיגה, של חג, שגרת חיים של אנשים טובי לב וחרוצים הפך תוך שעות בודדות לזוועה ולגיהנום עלי אדמות.

 

הגעתי להלוויה שהתקיימה רק ביום 22.10.2023 בשל כך שבני המשפחה לא זוהו כנפטרים עד שלב זה ולאחר תקופה של ימים רבים של מתח וחשש לגורלם, הלוויה שהתקיימה בשל המצב רחוק מביתם, בכפר חגלה, ופשוט אי אפשר לתאר את הכאב במילים. כל לוויה מטבעה היא קשה אך לוויה זו הייתה נוראית וקשה במיוחד, כיצד קוברים משפחה צעירה ותמימה שלא עשתה רע לאף אחד? רק המראה של מעל לאלף אנשים שבאו לכבד ועומדים מול שורת קברים פתוחים הממתינים לקלוט את המשפחה המקסימה הזו היה משהו שלא ניתן לשכוח וכמובן שלא אשכח לעולם.

 

וכל זאת מתרחש בתוך כאב לאומי קשה במסגרתו מאות משפחות אחרות נפלו אף הן קורבן למעשים שטניים ביותר של מחבלי החמאס-דאעש וכאשר כולנו שקועים גם במלחמה וגם בו זמנית בהפנמת הכאב והשכול.

 

אורון-בירה-1024x1024.jpg

 

את אורון הכרתי עוד משנת 2004, כמעט 20 שנה, כאשר דפוס בארי שבו הוא עבד כמנהל מערכות המידע הפך לאחד הלקוחות הראשונים של חברת ייעוץ הסייבר שלי, ושאותו ליוויתי בהצלחה מאז.

 

ליוויתי את אורון עוד מתחילת דרכו המקצועית וראיתי איך הוא התפתח בעבודתו ורכש עוד ועוד ידע וניסיון (ותמיד בנועם, בשקיקה ובאהבת אמת לאבטחת מידע ולהבנה טכנולוגית מעמיקה), במקביל לכך שהוא גידל משפחה מקסימה וערכית של אנשים בצלמו ובדמותו, אנשים נעימים שכיף להיות בחברתם, אנשים שעשו רק טוב, התפרנסו בכבוד, הביאו גאווה למשפחתם ולקהילה שלהם, שכל עתידם לפניהם. האובדן שלהם הוא משהו שקשה להכלה.

 

למעשה בפוסט הזה אורון בעיקר רציתי לבקש ממך סליחה. סליחה שאני, אדם שתמיד חמוש בכבדות ובעל יכולות קרביות לא הייתי שם ב-7.10.2023 אלא כרגיל הייתי בתל-אביב, סליחה שלא יכולתי להציל אותך או לפחות מישהו ממשפחתך, סליחה שאני כמו כל כך הרבה אנשים אחרים במדינה פשוט לא עשינו מספיק כדי שיום נורא כמו 7.10.2023 בכלל לא יוכל להתרחש, ועסקנו בדברים אחרים בשגרה ובשנים שקדמו ליום נורא זה. סליחה!

 

אני יודע, כשאמרתי זאת למשפחתי ולחבריי אמרו לי שזו לא אשמתי, שיש לי מה שנקרא Survivors Guilt, שאני הרי את התפקיד שלי עשיתי ובהצלחה יתרה ובתרומה גדולה לחברה וכך תרמתי את מיטב שנותיי לצבא ולמדינה כולל שירות כקצין מצטיין בשירות קבע, ועובדה שכשהייתי קצין לפני 25 שנה וגם בשנים שלאחר מכן כשנקראתי לדגל ולמילואים (כולל למשל מלחמת לבנון השניה) במשמרת שלי לא קרה קצה קצהו של זוועה שכזו, ושבכלל זה בעצם טוב שאת מרבית ימיי בשנות ה-40 לחיי אני מקדיש בכלל למשרד עורכי הדין שלי, לחברת הסייבר שלי, לכתיבת ספרים ולחינוך אנשים בארץ ובעולם כיצד להגיע לרווחה והצלחה כלכלית, ושזה לא תפקידי לטפל בענייני הביטחון כעת כמי שכבר רק במילואים במערכת הצבאית ולא חלק מהממשלה או מקבלי ההחלטות – אבל אני לא מסכים, פשוט לא מסכים.

 

הימים הארורים הללו הראו לי כיצד מי שרוצה יכול להירתם ולעשות שינוי גדול בכוחות עצמו, ובכך לשפר את הביטחון של כולנו, והנה ההירתמות של מאות אלפי אנשים בבת אחת המחישה זאת ובמיוחד למול אוזלת יד של הרשויות בתחילת האירוע שהתגלתה למול עוצמה של העם שהגיב מייד ובצורה נחושה ועוצמתית. הבנתי שגם אני ביום-יום יכול לקבל החלטה, לא דרמטית או משנת חיים, אבל למשל פשוט להתנתק ליום אחד לחלוטין מכל העיסוקים הרגילים שלי ולהקדיש יום בשבוע, שביעית מהזמן שלי, וגם שביעית מהמשאבים והכסף שלי, למען ביטחון המדינה. גם בפעילות הסברה – ראיתי למשל איזה שינוי יצרו הפוסטים שלי ברשת החברתית LinkedIn וכמה הדבר חשוב.

 

לא יקרה כלום אם כל אחד מאיתנו ירוויח קצת פחות אבל כולנו נהיה הרבה יותר בטוחים. זה נשמע לא הרבה אבל ביחד זה יכול לגרום לשינוי מהותי יותר. אני גם שוקל במקום לעשות לביתי לעשות רק למען הציבור, אבל עוד ימים יגידו, כעת אנו באמצע מלחמה וצריך להתרכז בלנצח אותה, ובאופן כזה שיהיה ברור שיום נורא כמו ה-7.10.2023 לא יחזור לעולם והמחיר שאויבינו ישלמו יהיה כזה שימחיש להם היטב שה-7.10.23 רק צלח להם ליום אחד, שהם היו גיבורים על תינוקות, נשים וקשישים אבל האקט הזה שלהם הוביל אותם לכיליון ואובדן מוחלט שלהם והיה למעשה התאבדות שיעית של החמאס ותומכיו.

 

די, אני לא רוצה לכתוב עוד, ראשי עדיין מלא בתמונות הזוועה המחליאות שהציפו אותנו וברצון העז לוודא שדברים אלו לעולם לא יתרחשו עוד – תמונות של חיות האדם שקרעו עובר מבטן אמו ההרה וערפו את ראשו בעוד חבל הטבור שלו עודנו מחובר לאמו הצורחת באימה, קופים ארורים שאנסו ולאחר מכן רצחו ילדות קטנות, חזירים שהובילו והתעללו בגופות בעזה לקול תרועות וצהלות עשרות אלפי שטנים בקהל, שרצים שבישלו תינוק רך בימים בתנור אפיה והכריחו את אמו לצפות בו מת בדרך נוראה של אפייה למוות בתנור לפני שאנסו ורצחו גם אותה, טרוריסטים שעקרו עיניים של הורים מול ילדיהם ועינו את הילדים בתלישת אצבעות הרגליים אחת אחרי השניה עד שירו בהם והכל תוך כדי אכילת ארוחה על שולחן המשפחה, שקשרו בחוטי ברזל הורים שחיבקו את התינוקות שלהם ואז העלו אותם יחד באש בעודם בחיים עד שהפכו לגוש פחם אחד שבו שזורים שני חוטי שדרה, ועוד זוועות רבות ושונות, טבח אכזרי ושטני שמזכיר מחזות מהשואה שבוצע באוכלוסיה אזרחית שלווה ותמימה, וחטיפה לעזה של מאות תינוקות, נשים וקשישים והחזקתם כבני ערובה.

 

מראות אלו ירדפו אותי אבל אני בעיקר אזכור את הדברים הטובים ואעשה כל שביכולתי הדלה לוודא שיום כמו 7.10.2023 לעולם לא יקרה עוד ושרק יהיו עוד ימים רבים וטובים של תקומה ועשיה אצלנו ורק חורבן והשמדה לאויבינו!

 

בראייה שלי אגב הדבר הנכון (במיוחד לאור התגובות של "שכנינו" החות'ים בתימן, החיזבאללה בלבנון וכמובן "ראש הנחש" האיראנים שכל הגורמים הללו הם רק שלוחות שלו) הוא בכלל השמדה בהפתעה מוחלטת (נשק גרעיני?) של טהרן, העיר שבה מצוי ראש הנחש, וכך באבחת חרב אחת גם יופל האיום הקיומי הגדול ביותר שיש על מדינת ישראל, גם יקרוס משטר האייתולות הארור שעומד מאחורי המתקפות ומממן את כל ארגוני הטרור השטניים הללו – וכמובן תוך הבהרה שכל התקפה על ישראל, גדולה כקטנה, כל תגובה להשמדת טהרן או סתם התקפת טרור, תיענה באותו האופן ושלא נהסס לעשות שימוש בנשק להשמדה המונית – הרי למה בכלל ייצרנו אותו ועוד בכמויות אדירות כאלו? כדי שיחליד במחסנים? שיהיה ברור שמי שרק יחשוב להגיב על השמדת טהרן יושמד גם הוא, ובאותו האופן או אפילו באופן אכזרי יותר.

 

אני רק אפנה לקראת סיום למאמר שפירסמתי בדיוק כאן בשנת 2004 "ברומא התנהג כרומאי – במזרח התיכון כערבי – להשמיד את ראש הנחש", שכיום הדברים בו מתחדדים ביתר שאת ונכונים שבעתיים.

http://pazcorp.com/pub0001.htm

 

אורון, יסמין, תאיר ותהל מי ייתן ותנוחו בשלום על משכבכם, שהבן שנותר בחיים יהב ייבדל לחיים ארוכים וימשיך את שושלת המשפחה המפוארת שלכם, שהזיכרון מכם ימשיך בלבבות של כולנו ושוב מבקש אני סליחה מכם ומתפלל שתהיו המלאכים מליצי היושר ששומרים על כולנו כאן נגד כוחות הרשע שבאו עלינו לכלותנו ואמנם הצליחו לכבות את הנר שלכם והאור היפה שלכם אך לעולם לא יצליחו לכבות את להבת הנצח של עם ישראל, להבה שכעת תבער ותכלה את כולם עד האחרון שבהם, אמן!

 

 

ENGLISH TEXT

It has been a very long time since I uploaded a new post to my website, but I felt that I had to upload this post now, also in the English language in order for it to reach people around the world, this is the minimum I owe to Oron and his late family.

 

On October 7, 2023, Hamas terrorists murdered Oron, his wife Yasmin, and his young daughters Tair and Tahel. Only his son Yahav survived, and he now continues his journey alone in the world without parents and without sisters.

A lovely Saturday of freedom, of celebration, of a holiday, a routine of good-hearted and hardworking people turned in a few hours into horror and hell on earth.

 

I came to the funeral that was held only on 22.10.2023 due to the fact that the family members were not identified as deceased until this stage and after a period of many days of tension and fear for their fate, the funeral that was held due to the situation far from their home, in Kfar Hugla, and it is simply impossible to describe the pain in words. Every funeral is difficult by nature, but this funeral was especially terrible and difficult, how do you bury a young and innocent family that did no harm to anyone? Just the sight of over a thousand people who came to pay their respects and stand in front of a row of open graves waiting to receive this lovely family was something that cannot be forgotten and of course I will never forget.

 

And all of this is taking place amid severe national pain in which hundreds of other families have also fallen victim to the most diabolical acts of the Hamas-ISIS terrorists and when we are all immersed both in the war and at the same time internalizing the pain and bereavement.

 

אורון-בירה-1024x1024.jpg

 

I've known Oron since 2004, almost 20 years, when Beeri Printers, where he worked as the IT and information systems manager, became one of the first clients of my cyber consulting company, and which I have followed successfully ever since.

 

I accompanied Oron from the beginning of his professional career and I saw how he developed in his work and acquired more and more knowledge and experience (and always in a pleasant, eager and true love for information security and in-depth technological understanding), at the same time that he raised a charming and valuable family of people in his image and likeness, pleasant people who are fun to be around, people who only did good, earned a decent living, brought pride to their family and their community, whose whole future was ahead of them. Their loss is something that is hard to contain.

 

In fact, in this post, Oron, I mainly wanted to ask you for forgiveness. Sorry that I, a person who is always heavily armed and has combat capabilities, was not there on 7.10.2023 but as usual I was in Tel Aviv, sorry that I could not save you or at least someone from your family, sorry that like so many other people in the country we simply did not do enough so that a terrible day Like 7.10.2023 could not happen at all, and we dealt with other things in the routine and in the years leading up to this terrible day. Sorry!

 

I know, when I told this to my family and friends, they told me that it wasn't my fault, that I have what is called "Survivors Guilt", that I did my job with great success and a great contribution to society, and that's how I contributed my best years to the army and the country, including serving as an outstanding officer in permanent service, and the fact that when I was an officer 25 years ago year and also in the following years when I was called up to the flag in the reserves (including, for example, the Second Lebanon War) in my shift not a single atrocity of this kind happened, and in general it is actually a good thing that most of my days in my 40s I devote to my law firm, to my cyber company, to writing books and to educate people in Israel and the world on how to achieve well-being and financial success, and that it is not my role to handle security matters now as someone who is only in the reserves in the military system and not part of the government or the decision-makers - but I do not agree, I simply do not agree.

 

These cursed days showed me how anyone who wants to can mobilize and make a big change on their own, thereby improving the security of all of us, and here the mobilization of hundreds of thousands of people at once illustrated this, especially in the face of the helplessness of the authorities at the beginning of the event that was revealed in the face of the strength of the people who reacted immediately and in a determined manner and powerful. I realized that I too can make a decision every day, not dramatic or life changing, but for example simply disconnect for one day completely from all my usual occupations and dedicate one day a week, one seventh of my time, and also one seventh of my resources and wealth, for the security of the country. Also in outreach activities - I saw, for example, what a change my posts made on the social network LinkedIn and how important this is.

 

Nothing will happen if each of us earns a little less, but we will all be much safer. It doesn't sound like much, but together it can cause a more substantial change. I am also considering instead of doing my own thing to do only for the sake of the public, but days will come, we are now in the middle of a war and we need to concentrate on winning it, and in such a way that it will be clear that a terrible day like October 7, 2023 will never return and the price that our enemies will pay will be such that it will clearly illustrate to them that on the 7.10.23 they only succeeded for a single day, that they were "heroes" on babies, women and the elderly, but this satanic act of theirs led them to their destruction and complete loss and was in fact a Shiite suicide by Hamas and its supporters.

 

Enough, I don't want to write anymore, my head is still full of the images of the sickening horror that flooded us and the strong desire to make sure these things never happen again - images of the human beasts who tore a fetus from its pregnant mother's stomach and beheaded it while its umbilical cord was still attached to its mother who was still screaming in terror, damned monkeys who raped and then murdered little girls, pigs who led and abused the bodies in Gaza to the sound of chanting and cheers, tens of thousands of devils in the crowd, vermin who cooked a tender baby in the oven and forced his mother to watch him bake to death before they raped and murdered her too, terrorists who gouged out the eyes of parents in front of their children and tortured the child by tearing off his toes one after the other until they were shot to death and all while eating a meal at the family table, who tied with iron wires parents who hugged their babies and then put them together on fire while still alive until they became one lump of coal in which two spinal cords are intertwined, and many other horrors, a cruel and diabolical massacre that reminds the holocaust that were all carried out on a peaceful and innocent civilian population, and the kidnapping to Gaza of hundreds of babies, women and the elderly and holding them hostage.

 

These sights will haunt me, but I will mostly remember the good things and do everything in my meager power to make sure that a day like 7.10.2023 will never happen again and that there will only be many more good days of resurrection and action for us and only destruction and destruction for our enemies!

 

In my opinion, by the way, the right thing (especially in light of the reactions of our "neighbors" the Houthis in Yemen, Hezbollah in Lebanon and of course the Iranian "head of the snake" all of these factors are just its branches) is in general annihilation by complete surprise (nuclear weapons?) of Tehran, the city where it is located The head of the snake, and thus with one stroke of the sword the greatest existential threat to the State of Israel will also be brought down, the damned Ayatollah regime that stands behind the attacks and finances all these satanic terrorist organizations will also collapse - and of course while clarifying that every attack on Israel, big or small, every response to the destruction of Tehran or Just a terrorist attack, will be answered in the same way and we will not hesitate to use weapons of mass destruction - why did we even produce these weapons and more in such huge quantities? So that it rusts in warehouses? Let it be clear that whoever thinks of reacting to the destruction of Tehran will also be destroyed, and in the same way or even more brutally.

 

I will just turn towards the end to the article I published right here in 2004 "In Rome do as the Romans do - in the Middle East do as the Arabs do - destroy the head of the snake", which today the words in it are even more pointed and doubly true.

 

http://pazcorp.com/pub0001.htm

 

Oron, Yasmin, Tair and Tahel, may you rest in peace and your memory be of a blessing, may the son Yahav who remained alive live a long life and continue your glorious family line, may the memory of you continue in the hearts of all of us, and once again I ask for your forgiveness and pray that you will be the angels of honesty who protect us all here against the forces of evil who come upon us to destroy us, and while indeed they succeeded in extinguishing your candle and your beautiful light, they will never succeed in extinguishing the eternal flame of the people of Israel, a flame that will now burn and consume all of them to the last of them, Amen!